טיפול בטראומה דרך הגוף

טראומה נפשית משבשת את הקשר בין הגוף לנפש.
טראומה עלולה לגרום לכאבים מתמשכים. נפוצים גם קשיים בתנועה, בעיות עור, בעיות נשימה, פגיעה במערכת החיסונית, פגיעה בתפקוד ובחשק המיני, עייפות וכבדות, בעיות שינה, היעדר תחושה, ניכור מהגוף, תחושת ניתוק ועוד. מאחר והפגיעה נחוותה על ידי הנפש כעזה, מערכות הגוף פועלות במצב של עוררות יתר, הבאה לידי ביטוי בשרירים קפוצים ובנשימה שטחית וקפואה. המוח מפרש את הכיווץ הגופני כמעיד על המשך של מצב חרום וסכנה. משוב חוזר זהמייצר מצב כרוני של מתח. חלק מהתסמינים הגופניים מבטאים את כאב הפגיעה. חלקם מבטאים נסיונות של הגוף להתכווץ כדי להגן על עצמו. חלקם מביעים נסיון של הגוף להגיב, 'להשיב מלחמה'. לעתים התסמינים הם תוצאה של ניתוק דיסוציאטיבי (מנגנון הגנה נפשי). יש לחדד את ההקשבה לגוף כדי להבין את מסרם הנפשי של התסמינים.

בטיפול בטראומה דרך נשימה מעגלית מפנים את תשומת הלב באופן מכבד אל הגוף ואל אותותיו. מחזירים את תחושת השייכות אל הגוף, לומדים להשתמש בגוף כדי לחוות יכולת בחירה, ביטחון ורגיעה. טיפול בטראומה דרך הגוף מאפשר לנושאים טראומטיים להגיע לידי עיבוד לא רק מילולי אלא גם פיזי. העיבוד הפיזי מתאפשר באמצעות נשימה, התייחסות טיפולית ממוקדת טראומה ותמיכה בגוף. תמיכה בגוף כוללת מגע, טכניקות של תנועה ויסות טמפרטורת הגוף ועוד. טיפול מסוג זה מאפשר השגה של כמה יעדים. הראשון הוא עיבוד מילולי של רגשות, זכרונות ומחשבות, באופן הדרגתי ומותאם לקצב של הפונה. יעד טיפולי נוסף הוא עיבוד פיזי הכולל תגובות גופניות חיוניות של רעד, בכי, נשימה עמוקה או אנחה, נשימה מואצת, כיווץ, אנרגיה עזה בגוף, קור וחום ומאפיינים אחרים של תגובות הלם. אלו הן תגובות פיזיות אשר תומכות בעיבוד הטראומה, במידה וניתן להן מקום ומובן, ובמידה והמטפל יודע כיצד לתמוך בגוף במצבים אלו כדי לנוע מחוויה של חוסר אונים וחוסר מוגנות טראומטי לחוויה של ביטחון, אונים, בחירה ושליטה. הכירות עם טכניקות של נשימה, מגע ותנועה מאפשרות יכולת וויסות של מידת העוררות והמתח בגוף וחוויה של שליטה. יעד טיפולי חשוב נוסף הוא חקירה משותפת של מנגנוני ההגנה הגופניים והנפשיים בהם הפונה עושה שימוש בעקבות הטראומה ובניית מערך הגנות יעיל וגמיש עבור מצב החיים הנוכחי של הפונה ומטרותיו.