סימנים לדיכאון
דיכאון הוא אבדן אנרגיה נפשית ופיזית. דיכאון הוא מצב נפוץ באוכלוסיה, מופיע בכל גיל ופניו רבות:
רגשות: מועקה, מצב רוח ירוד, עצבות ובכי, היעדר הנאה וחשק; עצבנות וכעס; שנאה עצמית, אשמה ובושה; אדישות, חוסר טעם, ריקנות, ייאוש, חוסר אונים.
מחשבות: מחשבות שליליות וקודרות, ביקורת עצמית נוקבת, פסימיות, מחשבות אבדן, קושי להתרכז, לזכור ולקבל החלטות, עיסוק במחלות ובמוות.
גוף: עייפות, חוסר אנרגיה, בעיות בשינה (יתר או חסר) ובאכילה (יתר או חסר), בעיות בריאותיות, כאבי ראש, כאבי בטן וכאבים שונים.
תפקוד תעסוקתי וקשרים חברתיים: תחושת בדידות וחוסר שייכות, התרחקות והסתגרות או תלות-יתר.
מוח: פעילות חסרה או משובשת של נוירו-טרנסמיטרים ("חומרים במוח") כגון סרוטונין ונוראדרנלין אך לא רק.
סכנה – אבדנות
דיכאון עשוי להיות מסוכן: הוא פוגע קשות באיכות החיים ובתפקוד של האדם ושל סובביו, עשוי להפוך לכדור שלג של הדרדרות, פוגע פגיעה נוספת בבריאות הפיסית והנפשית ומגביר באופן חמור את הסיכון לאובדנות. אי לכך, דיכאון מחייב אבחון וטיפול עקבי ומקיף. ניתן לטפל בדיכאון, להקל על הסבל והמצוקה ולשפר את התפקוד ואיכות החיים. חשוב לזכור שהסובל מדיכאון, למרות המצוקה הקשה, לעתים יתקשה לפנות לעזרה, יתקשה להאמין שניתן לעזור לו ויתקשה למצוא את הכח ללכת לטיפול. יש לזכור ולהזכיר זאת לסובל מדיכאון, לגייס כוחות ואמונה ולטפל בבעיה.
