פגיעה מינית

בישראל ישנן עדויות לפגיעה מינית באחת מתוך 7 נשים ואחד מתוך שישה גברים. פגיעה מינית מתרחשת בילדות בנעורים ובבגרות.

פגיעה מינית מתרחשת לרוב בעקבות דינמיקה פתיינית, החוצה את גבולות הילד\ה או הנער\ה באופן מתמשך ומסלים – במבטים חודרניים, הערות חודרניות ופתייניות ומגע לא מתאים, על ידי בן משפחה, מכר או חבר, ובבגרות גם בן זוג. לפני הפגיעה היחסים הם לרוב חסרי גבולות וחודרניים; הקרבה והריחוק היא בהתאם לצרכיו של בעל הסמכות ולא בהתאם לצרכי הילד. המסר הוא שלילד\ה אין יכולת בחירה. דינמיקה זו מסלימה אל פגיעה מינית. חלק מהפגיעות הן חד פעמיות, חלק מהפגיעות מתמשכות. עבור חלק מהילדים, המשפחה והבית הם שבי, תוך שהם נתונים לגחמותיו של בן משפחה מתעלל ומבוגרים מעלימים עין, מבלי יכולת לדעת מתי ההתעללות תגיע ומתי תיגמר. לפגיעה מינית השלכות קשות ומורכבות על הנפש. פגיעה מתמשכת עלולה לגרום להפרעה פוסט טראומטית מורכבת – פגיעה התפתחותית המשפיעה על מהלך התפתחות האישיות.

לרוב הנפגעים והנפגעות מושתקים על ידי הפוגע. במשפחה מזניחה, הקשר עם הפוגע מהווה נחמה, הטומנת בחובה נזק עצום. הנטישה של התוקפים קשה יותר מאשר התקיפה. הנפגעים עשויים לחפש את קרבת התוקף, אך נטיית התוקף לנטוש ולמאוס בנפגע. גם אם אין השתקה, מרבית הילדים נמנעים מלספר על הפגיעה. מאחר וההתעללות מתרחשת ביחסים אינטימיים, מתוך "הסכמה" של הילד, בדינמיקה זו ברור שהנעשה נשמר בסוד. במקרים רבים, אם הנפגע מספר על מה שקרה אין מי שמקשיב. התגובה לחשיפה היא לעתים מכחישה או עוינת.

הסוד הוא חלק חשוב בהתעללות, מאפשר את ההתעללות, מאפשר את המשכיותה ומונע את הפסקתה. המבוגרים שסביבו לא רואים, כולם מעוניינים בהשתקה, גם הקרבן. כל עוד הנושא נשמר בסוד הקרבן יכולה לחשוב שהפגיעה המבזה לא התרחשה. התחושה של קרבנות פגיעה מינית היא שהחברה לא רוצה לדעת, שצריך לשמור על אחרים מפני התכנים הטראומטיים.

מרבית הנפגעים סובלים מאשמה ומבושה על כך שהם פיתו, ביקשו, הזמינו את התקיפה. בתוך בדידותו וריקנותו של הילד המוזנח, ישנו צורכו בהכרה, בתשומת ובקרבה.

הטיפול המומלץ לפגיעה מינית הוא טיפול פרטני, עם מטפל\ת אשר עברו הכשרה לעבודה עם נפגעי פגיעה מינית, משולב עם טיפול קבוצתי לנפגעי או נפגעות תקיפה מינית.