ריקנות

ריקנות היא הרגשה של חוסר במשהו חיוני. לעתים אין זה סתם חוסר, אלא חוסר ממאיר, החולש על החוויה הנפשית, ומאיים על תחושת העצמי. בעוד ריקות מתוארת כחוויה רוחנית, ריקנות מתוארת כתחושה של חלל ריק, עמום, חור שחור, המלווה בהרגשה של ניתוק וריחוק, שעמום, היעדר אנרגיה, בדידות ודיכאון. זוהי תחושה קיומית אוניברסלית, אך מימדיה וגווניה משתנים במצבים שונים מאדם לאדם.

קשה לשאת ריקנות: בהיותה חסרת צורה והגדרה, היא מזכירה מוות או בדידות אין-סופית ומאיימת לשאוב את הנפש לתוכה במעין קריסה פנימה. ריקנות מזכירה רעב, מעיין ואקום פנימי המבקש להתמלא.

ה"תרופות" הנגישות, המסיחות את הדעת הן אוכל, טלוויזיה, טבק, סמים ואלכוהול, מין ופורנו, קשרים לא מספקים עם אחרים, יצירת דרמה בתוך קשרים, עבודה, כסף, קניות, הוספת פרויקטים ועומס על סדר היום, פעילויות אקסטרים. הקושי לשאת את הריקנות, הרצון לפוגג את המתח שריקנות יוצרת דוחף לעתים לפעולות חסרות ויסות, שמעוררות לעתים בושה וסלידה עצמית. יש המתמודדים עם ריקנות בכיבוי עצמי, רפיון שרירים ועייפות ויש המגיבים במתח שרירי כרוני, בניסיון למנוע תחושת התפוגגות והיעלמות אל תוך ואקום של ריק. כל אדם יוכל להעיד על עצמו עד כמה פעילויות בחייו נעשות מתוך חדווה, הנאה, צורך בגירוי ובעניין, או מתוך ניסיון למלא חלל ריק ומאיים.

בשיגרת היום יום, חווית הריקנות עשויה להיות כבויה לזמן מה, עד שמאורע חיים דרמטי חושף אותה ומעורר בהלה. מאורע חיים כזה עשוי להיות אובדן או חווית נטישה (גם אם קטנה), אובדן של קבוצת שייכות, פרידה מעיסוק משמעותי וממלא או ויתור על חלום. ריקנות עשויה להופיע בעקבות תחושת בדידות, לאחר ציפייה שלא מומשה, ב"נפילת מתח" או בשקט שאחרי התעלות (High).

עשייה, נתינה ומשמעות

עבור רבים, נתינה ועשייה מעניקה משמעות. נתינה מעוררת את החוויה שיש לאדם הנותן מה לתת בבחינת – אם נתתי, כנראה שבעצם יש לי, אני לא ריק\ה. גם חווית ההזדהות עם הזולת שקיבל – והתמלא – מעניקה תחושת מלאות. נתינה גם מגדילה את הסיכוי לקבל בחזרה ומטפחת את האמונה שיש בעולם דאגה ונתינה. רבים חשים ריקנות בעקבות נתינה. כשנתינה מלווה בהרגשת חסך וריקנות – היא מדגישה את החסך. הורים לילדים וגם כאלו המטפלים באחרים נמצאים לעתים בנתינה תובענית. חוויות אלו של ריקנות וחסך עשויות לשמש כאיתות מצוקה, הזדמנות להקשיב לצורך שלא נשמע כדי לתת להם מענה מרגיע או מספק.

טיפול

הקשבה רציפה ועדינה לתחושות הכרוכות בריקנות מאפשרת תהליך של אבל – פרידה ממה שאמור היה להיות והותיר חלל ריק. עד שלא תהיה הכרה רגשית בחלל הריק, תהליך האבל לא יושלם.
הקשבה לתחושות אלו מאפשרת לחוות את הריקנות פחות כחור שחור מאיים, אלא כצרכים ורגשות, שניתן לתת להם שם, להרגיע ולשאת אותם.
נשימה אוצרת בתוכה את תהליך ההתמלאות וההתרוקנות במלואו במובן הפיזי, הרגשי והרוחני. עבודה עם נשימה מעוררת מחדש את העולם הפנימי וכך מסייעת לגעת בריקנות מזווית אחרת ולטפל בממאירותה.